שיווק עבור מטפלים הוא לא רק דרך למלא את הקליניקה, אלא גם הזדמנות להציג את עצמם בצורה אותנטית ולמשוך את המטופלים שמתאימים להם באמת. אך לעיתים קרובות, החשש מהשיווק מעכב מטפלים מלהתקדם. הנה כמה סיבות עיקריות לכך ומה אפשר לעשות כדי להתגבר עליהן:

1.ביקורת של קולגות
ככל ששאלתי יותר מטפלים שאני מלווה מה הדבר שהכי מפחיד אותם בשיווק, תשובה אחת חזרה על עצמה:
החשש מ”מה יגידו”, במיוחד מצד קולגות.
חלקם אף שיתפו בחשש מתגובות של מדריכים או גורמים מקצועיים.
הפחד הזה יושב על פחד עמוק יותר מלצאת לא מקצועיים, לא מספיק רציניים או טועים ברעיונות הטיפוליים המובעים.
כדי להתגבר על החשש הזה אתם צריכים קודם כל להכיר במקצועיות שלכם,  ואני חושבת שאני אומרת פה דבר שהוא לא מובן מאליו.
כשמטפלים לא בטוחים במקצועיות שלהם, הם מפחדים שחוסר מקצועיות כלשהו פשוט.. יזלוג להם החוצה.
ש”כולם” יראו את הטעויות” או בייחוד אנשים שיודעים לזהות “טעויות”.
ולכן, יש משמעות גדולה בלהכיר במקצועיות שלך.  עוד לפני שאתה יוצא לאור. 
אבל איך עושים את זה? הרי אם עוד לא עזרתי לאף מטופל איך אני יודעת שאני מקצועית?
נתחיל מזה שכדי לשווק את הקליניקה לא צריך לכתוב מאמרים מקצועיים, ובייחוד לא כדאי לכתוב על דברים שאתם לא מבינים בהם  או מרגישים שאתם מבינים בהם קצת.
כלל האצבע שלי:” לכתוב רק על דברים שאני מבינה בהם במאה  אחוז.
ולהביע את הדיעה האישית שלי. לדבר פחות בעובדות ואמיתות ויותר   בדעות או  “איך אני רואה את הדברים”.
עם דעות אף קולגה לא יכול להתווכח ואם במקרה זה קורה, יש לי כלים איכותים לעשות אבטחת איכות לביקורת.
מה זה אומר?
זה אומר שיש לי את המסוגלות  לבדוק אם לביקורת יש מה ללמד אותי  וביחד עם זה גם לדעת שלפעמים אנשים מבקרים מכל מיני סיבות שלא בהכרח קשורות אלי.   גם את זה חשוב לזכור.

2. יש פחד נוסף שמצטרף לחגיגה הזו של פחד משיווק והוא מנוסח  כ:”ומה אם תבוא תגובה מגעילה” בפומבי  או גרוע מזה, ומה אם תהיה תגובה מגעילה שלא בפומבי ואני גם לא אדע וגם לא אוכל להגן על הדיעות או הרעיונות שהבעתי?
ובכן, ונעשה את זה קצר ולענין:
-אנשים שמגיבים בתגובות מגעילות לתכנים פירסומים שלי הם לא קהל היעד שלי. הם בטח לא חברים שלי והם בטח לא אנשים שאני רוצה לעבוד איתם.  איזה כיף שאפשר להעיף את התגובה ולחסום.
כן, כן, אמרתי את זה עכשיו.  לא צריך לעשות סימפוזיון מכל תגובה ברשת. פשוט להעיף.
זה לא אומר שאין תגובות קשוחות שצריך לדעת להתמודד איתן, אבל תגובות איכסה מקבלות התעלמות . ולתמיד. 

ולגבי המחשבה שאולי מישהו מסתובב עכשיו בעולם וחושב עלי מחשבה שלילית אבל הוא לא אומר לי את זה בפנים, ובכן, עם העסק הזה אין לי מה לעשות ומתוך כך, אני פשוט מניחה לזה. 
איפה שאין לי שליטה אני לא מתבוססת ומעבירה את תשומת הלב שלי לאיפה שאני כן יכולה להשפיע.
וזה אומר לשפר כל הזמן את מיומנות השיווק שלי.

מתחבר לכם?

3. אחרי החשש מקולגות, נמצא עוד חשש, שאולי כשחושבים עליו הוא נשמע מצחיק אבל זהוא הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים וזה החשש ממה יגידו.. “כל מיני”. 
השכנים, החברים, אנשים שלמדו איתי לפני 200 שנה בבית ספר, ההורים של אשתי או כל מיני אנשים שאנחנו משליכים עליהם מחשבות עלינו, דיעות לא מחמיאות או ביקורות שהם בכלל הביקורות הפנימיות שלנו על עצמנו שמוקרנות שם על גבי אנשים אחרים.
כדי להתמודד טוב עם ה”מה יגידו” הזה צריך לעשות עבודת עומק איכותית בנושא השלכות.  זה כבר פותר את את רוב הבעיות. על הנושא הזה אנחנו עובדים הרבה בכיתת המטפלים.

4.פחד שבעקבות השיווק יבואו לקליניקה אנשים עם בעיות שאני לא יודעת איך להתמודד איתן. 

הדבר הנוסף שראיתי שמפריע למטפלים לשווק הוא ש.. באמת יבואו מטופלים לקליניקה בעקבות השיווק.
ומה אם יגיע מישהו או משהו שאני לא אדע  להתמודד איתו?
וגם, עכשיו כשיבואו מטופלים אמיתיים באמת צריך לספק איזו סחורה שעד עכשיו היה מאוד כיף להשתכשך בה על ספסל הלימודים אבל עכשיו להפוך את כל הידע הזה לממש עבודה, בכסף, עם הבטחה לתוצאות.. זה כבר מפחיד.
כדי להתגבר על הפחד הזה אני עובדת באסרטיביות  עם התלמידים שלי בכיתת המטפלים  על סינון מטופלים.
אני מאמינה שלא כל מטפל מתאים לכל מטופל ולא כל מטפל צריך לעסוק בכל תחום או נושא או בעיה. 
הסינון הוא קריטי  ובתחילת הדרך כשרק יוצאים לדרך עם קליניקה, השיווק צריך להיות מאוד מדויק ומתאים לרמת הניסיון והביטחון שיש למטפל. 

הכי גרוע זה שמטפל מרגיש שהוא צריך לשווק משהו שאין לו ניסיון או ביטחון לגביו.  בין אם הוא מדבר על נושאים שהוא לא מספיק מבין בהם, מבטיח הבטחות שהוא לא יכול לעמוד מאחוריהם או מנהל תדמית שרחוקה מאוד ממי שהוא או מרמת הידע שלו. 
לסיום הנקודה הזו, תזכרו ששיווק הוא הכלי שישמור על הקליניקה שלכם.   שיווק נכון קורא לאנשים שאנחנו רוצים ויכולים לעזור להם, ומסנן את מי שלא  ולכן אני רואה את השיווק כחבר.  

5.למצוא את הקול האישי שלהם בתוך כל הקולות
אין מה להתווכח על העובדה הזו: יש המון אנשים שעושים שיווק מגעיל.
דוחף מדי, מתלהב מדי. מבטיח הבטחות מפוצצות,  סרטונים עם כל מיני גימיקים שלפעמים מגחיכים את המטפל,  והמטפלים שאני פוגשת  אומרים “לא רוצה להיות בשוק הזה” עוד לפני שהם  מבינים שיש להם את הזכות וגם החובה לבחור את הדרך האישית שמתאימה להם.
שיווק לא מחייב אותך לעשות שום דבר שלא נעים לך.
מה החוזקות שלך?
-לכתוב? תכתוב.
-לדבר מול מצלמה? תדבר מול מצלמה
-להקליט פודקאסט כשיש רק סאונד? יאללה .פודקאסט  זה כלי נהדר.

 זו הרגשה לא נעימה כמטפלת לחשוב שאם אני רוצה לעזור לאנשים אני צריכה להיכנס למין שוק בשר כזה ולהילחם על תשומת לב מול מטפלים אחרים.
אבל לא כדאי להסתכל על זה ככה.
אנחנו לא באמת  נלחמים על תשומת לב מול מטפלים אחרים. אנחנו משמיעים את הקול שלנו לטובת מי שהקול שלנו זה בדיוק מה שהוא צריך.
מה שלי הכי עוזר במקומות האלה זו ההבנה העמוקה שרוב האנשים שאני מלווה, גם בשנים שלפני שליוויתי מטפלים, מגיעים אלי לקליניקה בייחוד כי הם לא יכולים או לא יודעים איך להשמיע את הקול שלהם.
רוב האנשים שאני ליוויתי ומלווה לא יודעים לתקשר טוב את הצרכים שלהם, לעבוד עם החוזקות שלהם.  הם לא בחמלה כלפי הטעויות שלהם ולא יודעים להגיד “לא”  כשצריך.
ולכן במקום הזה אני אומרת לעצמי שאם אני רוצה להיות מאמנת רגשית טובה לאנשים האלה  אני צריכה קודם לעבוד עם הכלים שלי שעוזרים להשמיע את הקול, עבורי. 
לחוות את הכלים האלה  על החיים הפרטיים שלי כי רק כך יתבסס לי ביטחון איך אפשר באמת לעזור לאחרים למצוא ולהשמיע קול. 
אבל אם אני משאירה את עצמי בצד  איך אוכל ללוות אחרים בתהליכים שלהם?

6. פחד לטעות, או ..  פרפקציוניזם.

כפרפקציוניסטית מדופלמת שעושה עם עצמה עבודה  כבר שנים רבות בנושא אני יודעת  שפעולות שיווק יכולות להיות מכה אנרגטית  קשוחה.
נתקעים על כל פיפס. בודקים כל נקודה.  פוחדים להגיד את הדבר הלא נכון, או להעביר מסר שהוא לא סופר מדוייק.
זה כבר לא “מה יגידו”, זו גרסא הרבה יותר קשוחה של ביקורת פנימית, שלא מרשה טעויות ואין בה חמלה.

למטפלים פרפקציוניסטים אני מציעה בחום לעבור סדנא לניהול הפרפקציונזים הזה (גם את זה אני עושה עם המטפלים בכיתת המטפלים) כי כל עוד האישיו הזה מנהל אותנו , אין שום סיכוי שנשווק, לא שנטפל, לא שנוכל לעבוד בצורה אינטואיטיבית בקליניקה ונוכל ללמוד בצורה טובה מתוך התוצאות שאנחנו מקבלים.

אז מי מפחד משיווק? 

מטפלים לא באמת מפחדים משיווק. 
הם מפחדים מהרבה מאוד דברים אחרים שהם  בטעות קוראים להם  פחד משיווק אבל אם הם יעצרו, ירדו עם הפחד לעומק ויבדקו מה באמת מפחיד אותם יהיה הרבה יותר קל לתת מענה לפחד והתקדם.
אחרי שנותנים מענה רציני ומכבד לכל הפחדים , מגלים ששיווק יכול להיות מהנה. 
הוא יכול להיות חוויה של יצירתיות, של אומנות, של ביטוי ואותנטיות.
בדיוק כמו  שאני מרגישה עכשיו כשאני כותבת את המאמר הזה

אם התוכן עזר או תרם לכם אני אשמח אם תכתבו לי.
זה תמיד כיף לדעת שהמחשבות שלי פורשות כנפים ועוזרת גם לאחרים.
ואם התוכן נגע בכם, אני חושבת שכדאי שתצטרפו לכיתת המטפלים.