בפרק הזה נדבר על אחריות בקליניקה. על מי נמצאת האחריות בקליניקה ועל מה וכמה מכל מה שקורה סביב הקליניקה הוא באחריותנו וגם יש דברים שהם לא?

בימים האחרונים פונים אלי לא מעט מטפלים עם שאלות לגבי הכשרות בנושאי טראומה. מה כדאי ללמוד, איפה כדאי ללמוד,כמה זמן צריך לקחת כזה קורס וכל מיני שאלות מהסוג הזה. שואלים אותי גם מה לגבי הצטרפות לקבוצות של מטפלים שמתכנסות לטפל באנשים מהדרום. אני מכירה כל כך טוב את השאלות האלה, אני גם יודעת בדיוק מאיפה הן מגיעות וחשוב לי שנדבר על זה ונעשה לכם סדר שחשוב לעשות אותו עכשיו!

מה עושים כשיש כמה ימים, קצרים או ארוכים פחות טובים שעוברים עלינו ואנחנו עדיין צריכים להחזיק את הקליניקה ולקיים אותה? איך ממשיכים ללוות אנשים, לטפל בהם, להעניק להם אנרגיה ותשומת לב כשאנחנו זקוקים לתשומת הלב שלנו עבור עצמנו? בפרק הזה נדבר על כמה כלים טיפים ורעיונות שיכינו את הקליניקה שלנו בצורה מקצוענית לאתגרי החיים.

אתם מפטרים מטופלים? את הפרק הזה הקלטתי אחרי שקראתי פוסט התייעצות באחת מקבוצות המטפלים בפייסבוק שבו שאלו האם אנחנו, המטפלים, מפטרים לקוחות ועברו בו מסרים קצת מבלבלים ולדעתי קצת חסרי אחריות. אז האם מטפלים מפטרים לקוחות? הכל בפרק.

כשההגדרות שלנו למה זה כישלון ומה תחשב הצלחה לא מוגדרות טוב- יש לנו בעיה. כשלא ברור לנו לגמרי שתחושה של כישלון לא בהכרח מעידה על כישלון כשאנחנו לא מבינים שתאום הציפית שאנחנו עושים עם עצמנו לגבי התהליך שאנחנו מלווים הוא זה שבעצם הכי הרבה גורם לתחושה של כישלון- אנחנו עלולים להתערער,להרגיש לא מספיק טובים, אולי אפילו לירידה בביטחון המקצועי ומשם הדרך הקצרה לתחושה שנכשלנו עם הקליניקה ואולי בעצם כדאי שלא.. בפרק הזה אני מדברת על מה יוצר את תחושת הכישלון ואיך לצפות לדברים בצורה שתבנה ביטחון.

האם את יכולה לדמיין קליניקה אצל מישהו שעדיין עובד במשרה מלאה? זו שאלה שהגיע השבוע ממישהו שמאזין לפודקאסט ואני חושבת שזו שאלה שמאוד חשוב להתייחס אליה ולדבר על זה. האם אפשר לשלב, מה התנאים שצריכים להיות כדי לחשוב על שילוב ובייחוד לנקות אמונות מגבילות שעלולות להפריע שעליהן אני מדברת בפרק.

מה באמת צריך כדי לבסס קליניקה? אתר? לוגו? קידום ממומן? לא.. מכל קורס של מאמנים או מטפלים מעטים האנשים שבאמת פותחים קליניקה או מצליחים לבסס אותה ולמה זה קורה?  בפרק נוקב אני מספרת על כל מה שצריך כדי לפתוח או לבסס קליניקה ושלא מדברים עליו מספיק או בכלל בקורסים השונים.

כל אחד יודע להגיד שאין דבר כזה מושלם אבל העניין הזה הוא באמת אחד הדברים שהם הכי לא walk the talk של מטפלים ומאמנים שמובילים אנשים בדרך ללחיות עם הלא מושלם שלהם. כי עדיין יש הרבה מטפלים שנתקעים. לא יוצאים לדרך. או יוצאים לדרך והם בפוקוס על מה שלא, מבקרים ושופטים את עצמם ואת התוצאות שלהם, עולים על המסלול ויורדים ממנו, מתחיל ומפסיקים. ומה כל אלה אם לא הוכחות של נסיונות לעשות מושלם, או חוסר יכולת לשאת את זה שדברים יצאו לא מושלמים? כל ההיתקעויות, ההימנעויות, והזיפזופים הם הוכחה חד משמעית לזה שיש עוד על מה לעבוד. ואני לא מתכוונת לזה שאפשר לכתוב פוסט טוב יותר, או לשפר מיומנות בקליניקה, אלא על זה שיש לנו עוד מה להתאמן במסר הזה של ״אין מושלם״ ולא להסתפק להיות מאלה שאומרים כן אני יודע..אבל לא עושה. בפרק חדש אני משתפת במחשבות הכמוסות שלי שהזינו את הפרפקציוניזם, ובחלק מהכלים שלי ליציאה ממושלם ולמעבר ללמידה. פרק מהפודקאסט למטפלים שלדעתי יכול להועיל לכל אדם.

אחד הדברים שגורמים למטפלים הכי הרבה סבל ותקיעות אלה כל מיני דברים שהם חושבים שהם אמורים לעשות/לדעת/להיות.  את הפרק הזה נקדיש לכמה ״אמורים״ שהם טעויות והמטרה שלי היא לשחרר אתכם ממחשבות מיותרות ותוקעות  נדבר על אמורים בתחום השיווק,בתחום הידע, בתחום הגבולות בקליניקה.  שתהיה האזנה מועילה 

בפרק הזה נדבר על נושא שאני יודעת שמצד אחד מטפלים מבינים שהוא חשוב מאוד, מצד שני נוטים קצת לברוח ממנו ובגלל הבריחה הזאת, וחוסר ההשקעה בנושא הזה, הדרך לקליניקה מבוססת ונעימה,כזו שאנחנו נהנים לעבוד בה, נהנים לבנות אותה, נהנים להתנסות ולטפל בה ולהתפרנס ממנה הופכת ליותר קשה, יותר מתאתגרת ולפעמים אפילו מפריעה לקליניקה מלהתקיים. למה בידול זה חשוב, מה מפריע למטפלים לעשות בידול ואיך לעשות את הדברים ככה שיתאימו בדיוק למי שאנחנו רוצים להיות. זה הלינק עם