כשאנשים מספרים לנו על הבעיה שלהם, הם לרוב מספרים לנו על הקש ששבר את גב הגמל. או במילים אחרות, על הדבר הזה ששבר אותם וגרם להם לבוא לקליניקה. אבל יש דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם.
ומה שאותנו מעניין זה לא בהכרח הקש הזה, אלא שאר הדברים שנמצאים שם על גב הגמל. כי בסופו של דבר הקש.. הוא רק קש.. וכנראה שיש שם על הגב המון דברים אחרים כבדים שדורשים את הטיפול האמיתי.
אז מה עלינו לבחון? נזרום קצת עם המטפורה של הגמל: הגב של הגמל, האם הוא עגול? נוקשה? יש שם דבשת שלא מודעים או לקחו אותה בחשבון? ומה עם הגמל עצמו? אולי זה בכלל גמל חופש שלא נועד לנשיאת משאות מהסוג שמעמיסים עליו? אולי הגמל מיובש? או שאולי זה בכלל לא גמל?
כשאמא מספרת לי בקליניקה שהיא כועסת על עצמה אחרי שהיא צועקת על הילדים, אני קודם כל הולכת לבדוק מה נמצא לה שם על הגב. זה לא הצעקות שמייצרות את הבעיה, אלא אמונות, ערכים, קונפליקטים שמייצרים את הבעיה. הגמל הוא המעניין. הקש הוא רק קש.
אם אדם מספר לי שיש לו נטיה לרגזנות, אני לא מלמדת אותו לנשום ולספור עד 10. זו התעסקות עם הקש. הרבה יותר מעניין להכיר את האדם ולבדוק: מה בדיוק מעצבן, מתי בדיוק זה מתחיל, מה הטריגר לאיבוד הסבלנות?
מה שאותנו מעניין זה איפה מתחיל הקושי ולא בהכרח הארוע שפוגשים את הקש ששובר את גב הגמל. המטרה היא לעזור לאדם להבין את התהליכים הרגשיים והמחשבתיים שקורים לו, להכיר את עצמו יותר טוב ולמצוא דרכים להתמודד עם המשא שהוא נושא.
