היום בשיחה בקליניקה דיברתי עם אישה שעשתה ״טעות״
היא לקחה לפני תקופה החלטה לעשות משהו והיום המחירים שמתלווים להחלטה יקרים ולכן המפגש של היום הוקדש ל״איך מתמודדים עם טעות״.
״איך את יודעת שמה שעשית הוא טעות״ שאלתי
והיא ענתה שהיא לא בטוחה שזו טעות אבל היא חושדת שזו טעות כי היא רואה את המחירים שהיא משלמת עכשיו על הבחירה שלקחה. והמחירים יקרים
״אז המחירים גורמים לך לחשוב שהבחירה שלקחת היא טעות?״ שאלתי
והיא ענתה שכן.
אז איך מתמודדים עם המחשבה שעשינו טעות?
הדבר הראשון שצריך להבין זה ש״טעות״ בלא מעט הקשרים היא פיקציה
היא לא באמת קיימת
כשמסתכלים על מחירים- מרגישים שזו הייתה טעות
כשמסתכלים על רווחים- מרגישים שזה היה כדאי
כשמסתכלים על מחירים הרבה זמן, המחירים נמצאים במרכז הפוקוס- זה מרגיש כמו טעות
כשמסתכלים על הרווחים הרבה זמן- הרווחים נמצאים במרכז הפוקוס- זה מרגיש שזה כדאי
בלא מעט מקרים התחושה שעשינו טעות היא בסה״כ תוצר לוואי של פוקוס שהיה מונח יותר מדי זמן על המחירים.
הדבר הבא שכדאי לעשות הוא להתבונן אחרת על ה״טעות״.
טעות זה אומר שעשיתי משהו שלא נכון היה לעשות אותו.
בהסתכלות על ה״טעות״ יש משום הסתכלות אחורה על הנעשה. ואת הנעשה כידוע, לרוב לא ניתן להשיב.
אני מעדיפה את ההסתכלות קדימה, שמספקת לנו תחושה טובה יותר של השפעה אבל מעבר לזה יכולה לייצר לנו תחושה של מינוף.
אם רוצים לשנות את הדרך שבה אנחנו מרגישים כלפי ה״טעות״ שעשינו, כדי לשאול את עצמנו:״ אוקי, נעשתה טעות אבל מה אני יכול ללמוד מזה?״
או ״עכשיו כשכל כך כואב לי, כשהגעתי לתחתית, מה בחיים שלי דורש שינוי? (אל תשכחו שכאב הוא אחד המנועים הכי חזקים להתחיל תהליך של שינוי)
או ״מה הטעות הזו מאפשרת לי בכל זאת? זה די דפוק לטעות, ועדיין, איזה למידה/התפתחות/תשומת לב/הבנות/התנהגות יכולים להתקיים עכשיו שלא יכלו להתקיים שם קודם.
אני יכולה לחתום לכם, שכל טעות היא אופציה למינוף
כל טעות
השאלה היא רק אם ביססתם אצלכם כבר את האמונה הזו או שעדיין לא.
אני לא אומרת שאני לא מפחדת מטעויות
אף אחד לא אוהב לגלות שהוא עשה טעות
אבל היום אני פוחדת פחות מפעם, ובייחוד צרובים לי התהליכים המדהימים שעברתי בעקבות הטעויות שעשיתי.
בהקשרים מסויימים אפשר להגיד שהטעויות הגדולות של החיים שלי הפכו אותי למי שאני היום, ובסופו של דבר אני אוהבת את הגרסא הזו, אז תודה למינופי הטעויות שעשיתי
מי שהאמונה הזו ״כל טעות היא אופציה למינוף״ לא קיימת בו עדיין , כנראה יחווה טעויות כתיסכול מתמשך, הלקאה עצמית, תחושות החמצה מתמשכות ואפילו פחד לצאת לדרך עם דברים חדשים מהחשש שוב לטעות.
אבל מי שהאמונה הזו אפילו רק מתחילה להתבסס אצלו חווה שיחרור, החיים שלו נינוחים יותר, הוא יכול להיות אותנטי יותר, הוא יכול לקבל החלטות בצורה ידידותית יותר, ובייחוד, הוא יכול להתמודד בצורה טובה יותר במצבים שבהם הוא מגלה שהתוצאה שהוא קיבל היא לא בדיוק התוצאה שלה הוא ציפה.
כל טעות היא אופציה למינוף
אימון רגשי זה חיים
שלי
