הייתם רוצים שייתנו לכם שיקוי שברגע שתשתו ממנו תהפכו לאדם שאתם רוצים להיות? 

כי זה בדיוק מה שאמרה לי בחורה צעירה בקליניקה בשבוע שעבר ואני מודה שלמרות שאני מאמנת, ומבינה שהתפתחות מורכבת מתהליכים איטיים ואימון  כל כך הבנתי אותה.  כל כך הייתי רוצה שבאמת יהיה שיקוי כזה. 

אבל אין. 

יש כל מיני שיקויים שעושים כאילו
מרגישים לרגע איזה כח או עוצמה 
מרגישים לרגע הקלה או חיבור 
או אולי מטשטשים לרגע את מה שכואב להרגיש 

הענין עם שיקויים זה שהם לא נשארים לאורך זמן ושאנחנו תלויים בהם 
ברגע שאין שיקוי, אין את האדם שאני רוצה להיות.  

אבל מעבר לזה, בעידן שבו פיצה מגיעה תוך 30 דקות
כל סרט שנרצה לראות מיד נפתח בלחיצת כפתור 
אנחנו יכולים לבחור בן זוג בהינף אצבע 
זה כל כך הגיוני שנחשוב על שיקויים. 

בסרטונים של 15 שניות אדם מכין ארוחה שלמה 
ושריר דחיית הסיפוקים שלנו הלך לעזעזל

אני לא שופטת .בטח לא את עצמי כשלפעמים אני מייחלת לשיקוי או לאיזה קיצור דרך 
אני מבינה למה אני רוצה את זה 
אבל דקה אחרי אני נזכרת שיש דברים שאין להם שיקוי 

יש דברים שהדרך היא מה שעושה אותם
אם אין דרך
אם אין עליה
אם אין הזעה
אם אין בטן שמתהפכת
אם אין התמודדות
אם אין אתגר 
אם אין התעקשות
אם אין יציאה מאזור הנוחות 
אם אין לחזק את מה שחלש
אם אין למצוא את מה שחזק 
אם אין את שלי , אם אין את כל החלקים שלי 

אין את הדבר 

ואתם יודעים מה הכי חשוב לזכור? 
שאם במקרה היה שיקוי שהיה מסדר בבת אחת את כל מה שצריך לסדר 
כנראה שזה לא היה משמח, מרגש, מעצים אותנו בכלל 
זה פשוט היה עוד משהו שאנחנו עושים
בדיוק כמו כל הדברים הנהדרים שאני עושה היום בלי בכלל לשים לב שמתישהו פעם כל כך התאמצתי כדי שהם ייקרו. 

אימון רגשי זה החיים