אני ״מלווה״ את הבלוג שלי כדי להעביר מסר שנכתב על ידי אישה שלא יכולה לכתוב בשם האמיתי שלה. היא פוחדת . זו חויה מאוד קשה לחיות בסוד, בכאב ובפחד ואני שותפה למחשבה שלה שהמילים שלה חייבות לצאת לעולם, הסיפור האישי שלה צריך להתפרסם ולהציל נשים נוספות. אני מקווה שהמילים שלה יפרשו כנפיים מעבר לגבולות הפחד ויגיעו למי שצריך אותן:
יום אחד יהיה לי ספר. אני גם יודעת איך אני אקרא לו – “לחיות עם נרקיס בביצה”.
אבל אני לא מתכוונת לפרח, אני גם לא מדברת על היופי או על הניחוח המשכר שהוא מפיץ, אני מתכוונת לחיים לצד אדם נרקיסיסט. כי החיים לצד נרקיסיסט הם ביצה. ביצה טובענית ומסריחה.
הוא הנרקיס, הוא המלך הבלתי מעורער ואת? מי את??את מזהה את עצמך? את השאריות של מי שהיית לפני?
מי שלא חווה את זה לא יכול לדמיין את חוסר האונים, את העלבון המתמשך, את תחושות האשמה הבלתי פוסקות. את ההתעללות הנפשית ולימים גם פיזית.
את מרגישה שרומסים אותך ואת הביטחון שלך.
את מתהלכת על קליפות ביצים, פוחדת שמא תגידי את המילה הלא נכונה ואז יגיעו האיומים והענישה.
את נתונה לביקורת בלי סוף וזה גם נעשה בביטחון מלא שבאיזשהו שלב (שמגיע מאוד מהר אגב), זה מחלחל ואת מתחילה לשנוא את עצמך ואת המצב שאת נמצאת בו.
הוא גורם לך לחשוב שאת לא מדמיינת כי את באמת לא בסדר.
יש לו את היכולת לנמק ולהסביר הכל בצורה מאוד משכנעת ומאוד אינטליגנטית ולמרות שבתוך תוכך, משהו עמוק בבטן אומר לך שזה לא נכון – הכל מתערער. כל מה שידעת והאמנת בו פשוט נסדק.
הוא חסר חום וחמלה כלפייך ויש לו רק טענות ותביעות, והוא מטיח בך עלבונות חופשי.. זה תמיד יהיה או בדרך שלו, או בשום דרך.אין אמצע, אין פשרה, אין גמישות, אין אוויר!!
להיות בזוגיות עם אישיות נרקיסיסטית, ולחיות לצד שקרן פתולוגי, שכבר לא זוכר את השקרים של עצמו, זה מצב לא נורמלי. והתגובות שלך? הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי. התגובות שלך מופרעות ככל שתיראנה, הן תגובות נורמליות של אישה שתילחם כמו לביאה לשמור על עצמה ועל היקרים לה.
את מותקפת באופן בלתי פוסק, מענישים אותך כדי ללמד אותך לקח, מבטיחים לך שאת תראי שחור, שיהיה לך שבוע גיהנום, לוקחים לך את הארנק שלך והמפתחות של הבית ושל הרכב שלך ( אז מה אם הוא שלך?) לוקחים לך את הנייד ולא נותנים לך ליצור קשר עם אף אחד. גם לא עם ההורים. למה? כי הוא יכול. כי את בשליטה שלו עכשיו.
כי הוא הבטיח שהוא יראה לך ועכשיו הוא מקיים את ההבטחה שלו.
הלכתם יחד ברחוב ומישהו הסתכל עלייך? בטוח שאת מכירה אותו. בטח גם שכבתם. כל מי שפגשת היום ואמר לך שלום ברחוב. גם אלו שלא. כן, כן, גם אלו שרק הסתכלו כשחלפתם על פניהם ונשבעת לו שאין לך מושג מי הם. את זונה. את זונה ואת שרמוטה ושכבת עם כולם. . עם כל העיר הזאת!
בכל יום את שומעת כמה שאת בכיינית, שאת כלבה שאי אפשר לאלף אותה, שאת כלבה יללנית, שאת חולת נפש, שאת זקוקה לאשפוז, עדיף בכפייה. את הכל אבל את בעיקר לא.. לא מושכת מספיק, לא נשית מספיק, לא מלומדת מספיק, לא יודעת כלום ולא מבינה כלום ולא צודקת בכלום.
עד שאת באמת מרגישה כלום. את כלום! את כלום ואת שום דבר.
את נכנסת למערכת יחסים שלמה ויוצאת שבורה ומנופצת ופצועה וחבולה. בעיקר חלולה. כי לא נשאר בך כלום. לא כוחות, לא אנרגיות, לא בטחון עצמי והחלק הכי עצוב – בלי נשמה. מה כן נשארת בך? הבושה.
את שואלת את עצמך איך זה קרה לי? איך הגעתי למצב הזה? את שואלת ולא מאמינה. את בעיקר פוחדת ולא מאמינה שיאמינו לך. אבל אני מאמינה לך. אני מאמינה לך ואני מכירה א.נשים שעברו בדיוק את מה שאת עוברת והצליחו לצאת מקשר כזה ולשקם את חייהם.אם גם את/ה נמצא/ת במערכת יחסים כזאת או מכיר/ה מישהו/י שנמצא/ת במערכת יחסים עם אדם כזה אל תהססו לפנות לעזרה.
ועכשיו עוד תוספת שלי: פנו אלי כבר נשים שמכירות וחיות את המצב הזה, אם תרצו לדבר איתה, אני יכולה לחבר בינכן.ודבר אחרון, היא תשמח אם המסר שלה יעבור הלאה, אם מתאים לכם לשתף זה ישמח אותה.
