ואם אף אחד לא יאהב?

האמת שאני פוגשת את זה המון-

בייחוד עכשיו כשאני מלווה כמות גדולה של מטפלים שיוצאים לדרך-

אבל זה ממש לא חבילתם של מטפלים בלבד-

לפעמים ..יש לאנשים איזה מסר

איזו קריאה מעניינת

משהו שהם רוצים להוציא החוצה מעצמם

זה אפילו לא משהו שהמטרה שלו הוא :״ תראו אותי.. איזה מגניב אני״- אלא באמת ובתמים רעיון שרוצה לצאת ממח/לב/גוף של מישהו אחד- ורוצה להתפרש לעוד אנשים-

וזה אפילו לא חייב להיות משהו ענק…

זה לא חייב להיות הסוד הגדול,

האמת העצומה שמצאתי..

אלא רק..

בוקר טוב אנשים- תזכרו שאתם חשובים לעצמכם

או בוקר טוב אנשים, רציתי לספר לכם שכשאני מחייכת לעצמי בבוקר- זה משנה לי את ההרגשה- בא לי להזכיר לכם שתעשו גם אתם ככה.. כי אם אתם תפתחו את הבוקר שלכם בחיוך- זה יחייך גם לי את היום

או למשל:

בוקר טוב

סתם רציתי להזכיר לכם לקחת נשימה

כי אני יודעת שכולם שוכחים-

אז.. הנה תזכורת.

אבל אנשים כל כך פוחדים להשמיע את קולם.

כל כך מפחדים מהתגובות

ממה יגידו..

ממה יחשבו.

אני רוצה להגיד לכם משהו על האנשים האלה שאתם כל כך פוחדים מהתגובות שלהם.

1. אתם לא באמת יודעים מה האנשים האלה יגידו. אתם מנחשים.. אתם משערים.. אתם לא באמת יודעים.. ועד שלא תנסו- לא באמת תדעו. מה שקורה עכשיו- זה כשאתם שותקים ולא מעבירים את המסר שלכם החוצה- אתם נותנים לקומץ של אנשים שאתם אפילו לא בטוחים מה תהיה התגובה שלהם- להכריע ולהשאיר אתכם לבד.
2. כשאנשים ממציאים את עצמם מחדש- לפעמים לסביבה לוקח זמן להבין את זה. וכשאני אומרת ״ כשאנשים ממצאים את עצמם״- אני לא הכרח מתכוונת לאיזו הסבה מקצועית, התאהבות בלתי ניתנת להסבר בספורט או גלח רציני בשיער- כשאני אומרת ״כשאנשים ממציאים את עצמם״ לפעמים הכונה היא רק בשינוי מכזה שלא מדבר- לכזה ש.. כן. או מכזה שרגיל להיות בצללים.. לכזה ש.. בכל זאת כן רוצה להגיד משהו.

וכן- כשאנשים ממציאים את עצמם- הסביבה צריכה להתרגל. ובסביבה יש כל מיני אנשים, עם כל מיני תגובות, וכל מיני משובים- שבכלל לא קשורים אליכם- אלא בייחוד לקושי שלהם לראות מישהו.. ממציא את עצמו.

לפעמים זה מאיים עליהם

לפעמים זה מעמיד אותם באור ש.. מקטין אותם

לפעמים אנשים מפתחים ציניות- כי הם בעצמם לא הצליחו.. או פוחדים.. או מוותרים מראש

אבל אף אחד מהסיבות האלה- לא קשורות אליכם ואל הצורך שלכם לתת למסר שלכם לצאת.

מה שנקרא- ״ זה שלהם״… ואם יש צמד מילים שאני לא מחבבת זה את הצמד הזה ״ זה שלהם..״ אבל לפעמים. זו פשוט האמת.

וכשאני מבינה את זה – אני לא יכולה לתת לקומץ ״ מגידים״ (אלה שאני מפחדת ממה הם יגידו) לקבע לי את מה אני אעשה או לא.

אני מבקשת לדבוק ברצונות שלי, בצרכים שלי, בביטוי שלי- ולהבין שאני אעשה את שלי- והמגידים- כנראה יגידו… אבל זה לא קשור אלי. אולי.. זה קשור למעשה שלי- לאמירה שלי- שמעוררת בהם אי אילו דברים.

אבל..

כשאנחנו מפחדים מה״מגידים״- אנחנו שוכחים- שיש עוד סוג של ״מגידים״.

נקרא להם המגידים הטובים.

המגידים הטובים הם קודם כל אלה- שבאמת ובתמים שמחים בשבילנו כשאנחנו ממצאים את עצמנו מחדש

הם דחפו אותנו שנים

אהבו אותנו שנים

ועכשיו כשאנחנו סוף סוף מדברים- יש להם פרפר קטן בבטן של התרגשות

ויש את המגידים הטובים- שכשהם רואים שאנחנו מתחילים לדבר- זה עושה להם טוב עבור עצמם- ודוחף אותם לדבר את הדברים שלהם.

ויש את המגידים הטובים – שהמסר שלנו יבוא להם בול בול .. אבל בול- לחוייה שלהם – והם יגידו לכם משהו שנשמע כמו:

״ואוו. איך הייתי צריך את המסר הזה עכשיו!!!״

אפילו אם המסר שלכם היה :״ אני מחפש למכור את אופני הכושר שלי ביד 2.. מי רוצה אופניים במחיר מוזל?״

כי זה בדיוק בדיוק בדיוק מה שהם חיפשו והפכתם את היום שלהם למשמח רק כי דיברתם..

ותחשבו על זה רגע…- כשאתם לא מעבירים את המסר שלכם החוצה- כי אתם חושבים על המגידים הרעים- אתם מפספסים את כל המגידים הטובים!!!!!!!!!

ויש גם את אלה.. שלא מגידים בכלל.

הם יושבים שם בצד

ובוחרים לא השמיע את הדעה שלהם

ולעולם לא תדעו מה הם חושבים

לעולם לא תדעו אם הם אהבו או לא

לעולם לא תדעו מה עובר להם בראש

ולכן….

לא ממש כדאי לכם לקחת אותם בחשבון..

כי זה כאילו.. שהם קצת לא קיימים.

והאמת היא-

שהיום

כשאתם בוחרים לא העביר את המסר שלכם החוצה..

גם אתם קצת כאלה..

לא מגידים.

ולי .. זה .. ממש.. חבל.

יודעים למה?

אני אגיד לכם למה

כי אני חושבת שהיום יש המון מגידים ש…

מכאיבים

משקרים

מכווצים

אגואיסטים

יש המון מגידים שלא חושבים שניה לפני שהם מוציאים מהפה/יד/מקלדת שלהם מסרים

והמגידים האלה- הם מגידי חושך – אלא לרוב אנשים שלא חושבים יותר מפעם על מה המסר שלהם גורם לאחרים להרגיש – או מה המסר שלהם גורם לאחרים לעשות..

לא אכפת להם שדרך המסר שלהם- אנשים יישלמו מחיר ממש ממש יקר

כשהם משייפים מילים- לכדי מסרים- הם חושבים על הטובה הפרטית שלהם ואתם לא ממש מעניינים אותם

ובכל זאת.. כשאתם רואים/קוראים אותם- הם גורמים לכם להרגיש שאולי כדאי.. להמשיך לשתוק..

והאור.. צריך לגבור על החושך

ולכן- אתם, צריכים להגיד את מה שיש לכם להגיד.

גם אם לא תגידו את הדבר הכי מבריק בעולם

גם אם לא תשתמשו בדיוק במילים הנכונות

גם אם ייצא לכם ליד…

זה תמיד הרבה יותר טוב

מלהשאר בשקט-

תנו לאור שלכם לצאת

וגם.. בחייאתק , אל תתנו לחשכנים האלה לתפוס את כל הבמה…

והנה משהו שאולי לא צנוע ובכלל לא אכפת לי להגיד אותו –

מכיון שכשאני כותבת, ומעבירה את המסרים שלי- מאוד מאוד חשוב לי מה זה ייגרום לאנשים להרגיש או לעשות-

אני רוצה לבקש מכם משהו-

צאו עם המסר שלכם.

תתחילו בקטן.. זה ממש בסדר

בנעים

בטוב.

אבל לכו על זה.

תחשבו על התגובה שלכם לפוסט שלי עכשיו- תחשבו שממש עוד מעט- גם אחרים יאהבו ככה את המסר שלכם.

שווה לא?

אני ממש ממש אשמח לשמע ולקרוא מה הפוסט הזה גרם לכם להרגיש.

---

מוזמנים להגיב גם פה למטה בתגובות.

***למי שעוד לא מכיר- כדי להגיב- לוחצים פה למטה איפה שכתוב:״ כדי להגיב יש להתחבר לאתר״ מתחברים ו… קל..