7 מיתוסים שכדאי לנטרל ומהר כשחושבים על להיות מטפל בקליניקה
- אם אין לי ביטחון זה סימן שאני עוד לא מוכנה
לא נכון!!!
ביטחון בקליניקה מגיע רק דרך העבודה עצמה. לפני שליווית מישהו בקליניקה פעם ועוד פעם ועוד פעם כנראה שלא יהיה לך ביטחון.
אני אגיד משהו אפילו יותר מזה- אם יש לך ביטחון מבלי שליווית מישהו בקליניקה זה סימן לא משהו.
אבל זה שאין ביטחון לא אומר שלא צריך לצאת לדרך.
נושמים עמוק. לוקחים סופר ויזן שירוץ איתך בדרך ויורדים למגרש האמיתי של הקליניקה.
- צריך להתפטר מהעבודה כדי לפתוח קליניקה
באמת?? ואיך תתפרנס בזמן שהקליניקה גדלה?
לא רק שאני לא חושבת חושבת שצריך להתפטר, אני חושבת שצריך להישאר בעבודה שלך עד שהקליניקה מגיעה לביסוס מסויים.
ליוויתי כמה אנשים בדרך משלב שבו קליניקה הייתה חלום ועד ממש עזיבה של מקום עבודה.
מבחינתי צריך לעשות מהלך כזה באחריות וזה לגמרי אפשרי.
זה אפילו נכון יותר
אם יש משהו שיכול להרוס תהליך של הקמת קליניקה איכותית הוא לחץ כלכלי.
כשמטפל נמצא בלחץ כלכלי קשה לו לסנן את האנשים שלא נכון לו לעבוד איתם. הוא מקבל לקליניקה מקרים שלא בהכרח נכון לו ונעים לו לעבוד איתם ואין גרוע מזה כדי להוריד את הביטחון ואת החשק להמשיך.
ראיתי את זה מספיק פעמים. לא מציעה לכם ליפול למקום הזה.
זה נכון שכשרוצים לפתוח קליניקה זה דורש השקעה והתמסרות. אבל ההשקעה וההתמסרות היא בהתאם לשעות שאתה יכול עכשיו להשקיע בזה. ולכל אחד יש את הקצב שלו.
חוץ מזה, קליניקה לא מתחילה מ- 30 מטופלים בשבוע. היא מתחילה ממטופל אחד ואם היא איכותית היא תתפתח לאט ובטוח.
אז לא לרוץ להתפטר מהעבודה.
נ.ב אני כן חושבת שבמהלכים מסויימים צריך מה שנקרא ״לשרוף את הספינות״ כדי להתמסר להחלטה שלקחנו. אבל.. טיימינג הוא חשוב בהקשר של השריפה. כשהוא מוקדם מדי החיילים שלנו סתם ייתקעו בלב ים..
- יום אחד זה ייקרה
לא נכון.
נתחיל מזה ש״יום אחד ״ זה לא באמת שום יום.
וגם- קליניקה זה לא דבר שקורה.
זה דבר שעושים.
זו החלטה שלוקחים, גם אם כואבת הבטן, גם אם מתים מפחד. גם אם לא יודעים איך זה יהיה ואם אני טובה בכלל..
מי שצריך לפתוח קליניקה, ולא פותח יודע איך זה לחכות.. זה כמו מי שנולד לשחק ולא הפך לשחקן. זה כל הזמן מנקר בראש.. כל הזמן קורא לו.
זה מזכיר לי את הבדיחה על האיש שבוכה לאלוהים..״ אלוהים גדול.. למה אני אף פעם לא זוכה בלוטו??״ ואלוהים עונה:״ איש יקר. אולי כדאי שתמלא את הטופס..״
אז.. קליניקה זה לא קורה.
וזה בטח לא יום אחד.
אם לא תעשו מהלך כדי שזה ייקרה, זה לא ייקרה.
- כדי לפתוח קליניקה ולעבוד בקליניקה צריך כלים.
נכון ולא נכון
צריך כלים.
אבל יותר מזה, צריך לדעת לעבוד עם הכלים. זה שלמדתי כלים לא אומר שאני מיומנת בלעבוד איתם.
תחשבו על נגר, שרכש מסור איכותי. זה שהמסור בנגריה לא אומר שהנגר יודע לעבוד איתו.
ויותר מזה, צריך לעבור תהליך התפתחות אישית של מטפלים.
אנשים שלא עוברים התפתחות אישית של מטפלים נכנסים לקליניקה עם הגישות הלא נכונות. בוודאות.
גם אם הם האנשים הכי טובים בעולם. גם אם הם האנשים הכי רגישים בעולם. גם אם הם הכי רוצים לעשות טוב.
בייחוד אם הם כאלה. האנשים שהכי רצו לעזור חוו אי נעימויות משמעותיות ב׳
מטפל שלא עובר התפתחות אישית למטפלים ונכנס לקליניקה עלול למצוא את עצמו מרצה, מותש, כואב. הוא עלול ליפול לבורות של המטופלים שלו. הוא עלול לפגוש את הכאבים של עצמו בקליניקה או להשליך אותם על המטופל שלו.
מי שרק למד כלים, ולא עבר התפתחות אישית של מטפלים, עדיף שלא ייכנס לקליניקה.
גם אם יש לו כלים.
- להיות מטפל זה דבר שלומדים בקורס.
לא נכון.
להיות מטפל זה דבר שנולדים איתו .
אנחנו כן לומדים כלים איך להביא לידי ביטוי את היכולות הטיפוליות שלנו. בייחוד איך לדייק את מה שהאינטואיציה שלנו מבקשת.
כלים לא הופכים אדם למטפל.
גם אם הוא רוצה.
יש אנשים שהם לא מטפלים ויש להם קליניקה.
עצוב לי להגיד את זה. אבל זו האמת.
אם נולדת להיות מטפל זו זכות וגם קצת חובה להגשים את התפקיד שלך. אחרת אלה שהם לא מטפלים יהיו הרוב.
חוץ מזה להיות מטפל זה לא דבר שלומדים בקורס. אלא בתוכנית ליווי.
אני לא יכולה ללמד אף אחד להיות מטפל
אני יכולה ללוות אנשים כשהם עושים את הדרך שלהם.
זה אולי נשמע לכם סמנטיקה.
אבל זה לא.
- להיות מטפל זה דבר שלומדים בקורס. (כן.. אני יודעת שכבר היה אחד כזה.. אבל הפעם נסתכל את זה מכיון אחר)
לא.
אין שום קורס שבו לומדים הכל.
להיות מטפל זה להיות בלמידה כל הזמן.
כל הזמן
ויחד עם זה
זה ממש לא אומר שצריך עוד קורס ועוד קורס ועוד קורס ועוד כלי ועוד כלי ועוד כלי.
להיפך.
אני פוגשת המון מטפלים שנכנסים ויוצאים מקורס כמו שהם נכנסים ויוצאים מהמכולת.
המחשבה היא:״ אם רק יהיה לי את הכלי הזה והזה אני אדע לעבוד טוב יותר״
זה לא נכון.
מה שחשוב זה ללמוד כלי ולעבוד איתו.
להעמיק בו.
להיכנס איתו לעומקי עומקים ולהכיר אותו מכל הכיוונים
ורק אז להוסיף כלים
פגשתי אנשים שמרוב שארגז הכלים שלהם גדול כבר לא ברור להם איך לשלב את כל הכלים שלהם.
זה חוץ מהעניין שהם לא מומחים בשום כלי עד הסוף.
אז.. הלימודים רק מתחילים.
אבל עדיף ללמוד לעומק. ולא בהכרח לרוחב.
מצד שני, לא לטעות שבקורס אחד לומדים הכל. כל קורס הוא רק התחלה.
- אם התגברתי על בעיה/מתמודדת עם בעיה אני יכולה לטפל באנשים עם אותה בעיה.
כן ולא.
אם התגברתי על קושי בחיים יש לי מה ללמד. אני יכולה להוות השראה.
אני מכירה אנשים שזה שהם פגשו קושי בחיים זה עורר את החיידק הטיפולי אצלם.
אבל זה לא אומר שיש להם את הידע והכלים הרגשיים ללוות אנשים אחרים עם אותה בעיה.
זה שמשהו עבד עלי, לא אומר שזה יעבוד באותה דרך על מישהו אחר. ולכן רק לחוות את הדבר על עצמי לא הופך אותי למטפלת .
וגם הפוך מזה. אם יש לי את הכלים הנכונים אני לא צריכה לחוות על עצמי בעיה מסויימת כדי שאוכל ללוות אחרים שיש להם בעיה מסויימת.
אם התעורר בי החיידק הטיפולי זה נהדר, זה הזמן ללכת ללמוד ולהתרחב.
אלה רק 7 מיתוסים בעולם מפוצץ מיתוסים שכדאי לנפץ
ואני אמשיך. אם הפוסט הזה עזר לכם,תרם, גרם לכם לחשוב או להרהר,אני אשמח אם תשתפו אותי.
בשבוע הבא יוצא לדרך מחזור נוסף של תוכנית הלווי למטפלים שלי. זה זמן ממש מצויין לקחת את ארגז המיתוסים הזה,לשים בצד, ולצאת לדרך.
