אנשים אומרים ש..״ זה טוב לחשוב מחוץ לקופסא״

״צריך לחשוב מחוץ לקופסא״

״בואו נחשוב מחוץ לקופסא״

ואני מסכימה

ועדיין-

למרות שלכולם יש אפשרות לחשוב מחוץ לקופסא- לא כולם מרשים את זה לעצמם..

למה??

כי לחשוב מחוץ לקופסא זה מפחיד.

יש קטע כזה בחשיבה מחוץ לקופסא-

אני אתן לכם את תרשים הזרימה של זה :

1.יש בעיה/עניין/צורך בחשיבה מחוץ לקופסא

2.מתגנב לו קצה קצהו של חשיבה מחוץ לקופסא .. ככה בשקט.. בלחש.. אפילו עוד ממש לא מורגש..

3. מגיעות בצעקה ושאגות ביקורות על מה שעוד לא עלה בכלל במודעות לידי חשיבה

מה יגידו

זה בטח לא יילך

זה מסוכן

זה לא אפשרי

זה לא נהוג

כשחושבים מחוץ לקופסא- יכולות להיות לזה השלכות שגם הן מחוץ לקופסא..

ו..4. כל הגרדרובה הרגשית הזאת מגיעה בשאגות שקצה קצהה של החשיבה שמחוץ לקופסא שהתחילה לעלות לפני שניה.. מיד חוזרת בחזרה למקום שממנו היא באה..

כמו חילזון שבורח מהר לתוך השבלול שלו..

והקופסא ניצחה.

האמת ש.. תחושת הביטחון ניצחה

תחושת ה״עזבו אותי בשקט.. אין לי חשק להרפתקאות״ ניצחה

תחושת ״הכל מוכר, ידוע מראש״ ניצחה

ואז אנשים מרגישים שמשעמם להם בחיים

שאין להם אתגרים

שאין להם כישורים

שהם לא מגשימים את הפוטנציאל (אאוצ׳ כואב..)

שפסגת היום היא לראות בטלויזיה אנשים אחרים חושבים מחוץ לקופסא..

והם מספרים לעצמם בתוך ליבם..״ אין לי את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא.. הם יכולים..אבל אני לא״..

וזה לא נכון!!!!!!!!

אני מאמינה שלכולם יש את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא אבל יש כאן שריר שצריך לאמן..

נקרא לו ״שריר החילזון״

זה השריר שמאפשר לחילזון להישאר שם קצת מחוץ לשבלול לפני שהוא רץ פנימה מהר כדי לא להיפגע.

ואל תתבלבלו

אני אפילו לא אומרת לכם לעשות מעשה..

(לא שזה רעיון רע..)

אני מבקשת מכם רק.. לתת למחשבה החדשה להתקיים.

תנו לה מקום- שניה לפני שאתם מחסלים אותה

תהרהרו

תכתבו

תדברו עליה עם מישהו שנותן לכם השראה

אל תמהרו לעשות כלום.. אבל תנו למחשבה להתקיים

תנו לעצמכם להגג באפשרויות כמו:

**איזה כישורים מיוחדים יש לי שיכולים לעזור לזה להתקיים ( אין דבר כזה אין לי כישורים מיוחדים.. זה שריר אחר שאנשים ממש לא טורחים לפתח )

**במה כדאי להאמין שיאפשר לי לנסות..

**מי יכול לעזור לי

**מה- ללכת עם הרעיון הזה- יוסיף לי לחיים.

**מה אני יכולה להרוויח

**האם אני באמת לא יכולה להתמודד עם ההשלכות שמפחידות אותי (אני תמיד מגלה שה״וורסט קייס״ שנמצא בראש שלי הוא חתיכת הגזמה ושגם שאולי לא יהיה לי נעים להתמודד איתו- אבל אני בהחלט יכולה להתמודד איתו.)

והשאלה שאני תמיד שואלת את עצמי כשאני מבקשת לחשוב מחוץ לקופסא:

למי אני הופכת , איזה אדם אני הולכת להיות- כשאגשים את החשיבה מחוץ לקופסא הפעם?,

השאלה הזאת.. אחחח מה היא עושה לי..

וכשאתם נותנים לעצמכם את השהות הזאת- ככל שאתם מאפשרים לחילזון להישאר יותר זמן מחוץ לשבלול.. אתם מעלים את הסכוי שתצאו לדרך עם משהו שיגרום לכם לתחושות מאוד מאוד נעימות

אבל צריך לתת לחילזון קצת זמן בחוץ

מבינים מה אני אומרת?

אל תרצחו את הרעיון לפני שהוא נולד.

ותתחילו בקטן…

אני יודעת שזה אולי לא נשמע מתגמל במיוחד

אבל יש בזה הגיון..

אם נתרגל חשיבה מחוץ לקופסא על דברים לא מאוד גדולים.. יתפתח לנו שריר שיאפשר לנו לעבור למשקולות הגדולות

כמו בחדר כושר- כשמתחילנים ניגשים ישר למשקולת של ה״טון״ הם מיד מרגישים… ובצדק.. שאין סיכוי..

אז תתחילו לחשוב מחוץ לקופסא בנוגע לדרך שבה אתם מתעוררים בבוקר

בנוגע לאיך אתם אומרים ״בוקר טוב״ במעלית

בנוגע לאיך התלבשתם היום – או נסעתם לעבודה היום

בנוגע לאיך אתם מביעים את האהבה שלכם

בנוגע לאיך אתם חשים את ההתרגשות שלכם

יודעים מה- תתחילו לתרגל חשיבה מחוץ לקופסא לגבי הדברים שהכי לא מפחיד אתכם לתרגל חשיבה מחוץ לקופסא לגביהם..

וככה השריר יתחזק..

לאט לאט

לאט לאט

יום אחד תסתכלו על עצמכם ותגידו:

״וואי אני.. כמה חשיבה מחוץ לקופסא תירגלתי השנה.. וכמה זה שוווה!!!!!״

את כל מה שאני כותבת לכם אני כותבת מניסיון

שריר החילזון שלי הרבה יותר מאומן ממה שהוא היה לפני 5 שנים

הוא יותר מאומן ממה שהוא היה לפני שנה

והוא יותר מאומן ממה שהוא היה לפני שבוע

לפעמים זה משגע לי את השכל

מטרטר לי את הלב

הופך לי את הבטן

מטריף לי את הגוף

אבל אני גאה להיות אני

ואני יודעת שזה בזכות חיזוק שריר החילזון

כי אני חששנית

מי שמכיר אותי יודע..

אני לא מי יודע מה אמיצה

לוקח לי המון זמן לקבל החלטות

שריר ״אכילת הראש״ אצלי מפותח מאוד

אבל חיזקתי את שריר החילזון שלי

וזה שינה לי את החיים.

ויודעים מה

אני יודעת.. למרות שאני מתאמנת על חיזוק שריר החילזון שלי- אני רק בקצה מיצוי היכולות

לפעמים כשאני חושבת על זה – זה ממלא אותי בתחושת ציפיה והתרגשות

אני מחכה לראות מה המח שלי יעלה לי –

איזה רעיונות יבואו לי

אני בטוחה שדברים משוגעים ומקסימים יגיעו אלי

ואין לי שום תוכנית- לברוח מהם כשיבואו

מה אני .. חילזון??

את הפוסט הזה אני כותבת בעודי קוראת את עבודות ההגשה של התלמידים של קורס המטפלים שלי.

יצאתי יציאה חזקה מחוץ לקופסא כשהגיתי אותו – ואני חושבת שהוא גאוני

אני מאושרת שלא השתבללתי כשהרעיון עלה לי למח.. למרות שלפעמים רציתי.

כל מי שרכש את הקורס- ויצא לדרך- נמצא שם חזק מחוץ לשבלול

אני קוראת את העבודות ומתרגשת לראות-

אנשים לקחו החלטה לצאת מהשבלול – והם נעזרים בי להגשמה של הייעוד שלהם.

אתם לא מבינים מה אני מרגישה עכשיו

אלא אם .. אתם מיומנים ביציאות מחוץ לקופסא.