השבוע למדתי משהו עצוב כשלמדתי על חיי האהבה ביפן.

רגע.. נראה לי שהמשפט הזה דורש הסבר- אז נלך כמה צעדים אחורה..

השבוע באחד הערבים , בשיטוטי אחר תוכן צפיה בנטפליקס נחו עיני על סדרה בשם ״ סקס ואהבה מסביב לעולם״ והיה נראה לי סביר לתת לזה צאנס.

בסדרה שמורכבת מכמה פרקים עוקבים אחרי ביטויי האהבה והמיניות בנקודות שונות בעולם-

ורק כדי להניח את דעתכם- זה פחות סקס- יותר אהבה – ובייחוד תפיסות שונות ומרתקות על מיניות שאופייניות לאותו מקום בגלובוס.

אני לתומי חשבתי שאצל כולם זה אותו דבר..

טעיתי

מה שידעתי כבר לגבי יפן- שזה שבאומה המרהיבה הזאת האיפוק שולט.

באומה שבה המציאו את החרקירי, את הגיישות, ואת הסודוקו

הפרפקציוניזם הוא אבן יסוד.

ופרפקציוניזם הוא חבר טוב של איפוק.

אבל מה שלא ידעתי –

זה שגם באהבה שלהם .. הם באיפוק.

אני מתכוונת לאהבה הריגשית.

מה שהיה לי עצוב ללמוד- זה שביפן – כמעט ולא אומרים :

אני אוהב אותך

אני אוהבת אותך.

נדיר שבני זוג מחזיקים ידיים

נשיקות הם ממש לא חלק משגרת היום

גם לא חיבוקים.

והדבר הכי מעניין שלמדתי זה שבמקום להגיד ״אני אוהב אותך״

הם אומרים ״ תודה״

אריגאטו

בכל הזדמנות בה בישראל היו אומרים ״אני אוהב אותך״- ביפן אומרים ״ תודה״

החיים נראים לי מאוד מוזר בלי ״ אני אוהב אותך״ ״ אני אוהבת אותך״.

וגם ריקים.

סגרתי את המסך בסוף הפרק והיה לי עצוב.

גלים של קור עברו מהחלון שלי ומיפן ודמיינתי את האומה הזאת הולכת ונעלמת- כי אין בה חיבוקים.

אבל לקחתי את העניין הזה לסיבוב מחשבה.

וכשלוקחים דברים סיבוב מחשבה- דברים מעניינים קורים.

שאלתי את עצמי-

מה היה קורה- אם בישראל במקום להגיד ״אני אוהב אותך״- היו אומרים ״ תודה״.

וככל שחשבתי על זה נוכחתי לדעת שיש לנו בישראל בעיה.

אולי בעצם- כמה

1. בישראל יש אינפלציה ב״אני אוהב אותך״ .

זה לא שאפשר להגיד יותר מדי פעמים ״ אני אוהב אותך״ או ״אני אוהבת אותך״ כי כשאוהבים עד העצם- רוצים ורצוי להגיד את זה כל יום כל היום

העניין הוא לא הכמות.. אלא האיכות

לגמרי נדמה לי שהגענו למצב שבו אנשים אומרים ״ אני אוהב אותך״ כשהם לא.. ושילוש המילים איבד את עוצמתו עקב שימוש עודף וריק מאמת.

זה קרה לנו גם עם המילה ״מדהים״..

פעם המילה ״מדהים״ הייתה שמורה לדברים מדהימים.

היום מדהים זה כבר לא מספיק.

הכל מדהים.

ועוד לא מצאו את המילה שמתארת את מה שמעבר.

בעצם מצאנו

מצאנו את ״מדהים רצח״

ובואו- זו תעודת עניות נוראית.

נוראית רצח.

יש המון אפשרויות שישראלים מדלגים עליהם:

אני מעריך אותך

נעים לי איתך

אני מאחל לך טוב

ויש עוד … לא מעט.

2. כשיש אינפלציה ב״אני אוהב אותך״- זה מייצר גם אינפלציה בערך ״ תודה״.

בישראל לא אומרים מספיק ״תודה״

כלומר

יש אנשים שאומרים תודה.

אני ביניהם.

אני אומרת תודה כל הזמן.

אני אומרת תודה כשפותחים לי דלת

אני אומרת תודה כשמישהו מסביר לי משהו ברחוב

אני אפילו אומרת תודה – אחרי שאני משלמת על לחם וחלב בחנות השכונתית.

לפעמים כשאני תופסת את עצמי עושה את זה – אני מתה מצחוק מעצמי.

אני אוספת את המצרכים- מגישה את הכסף- לוקחת הכל בשקית- ואומרת תודה.

הבחור מאחורי הדלפק כבר מזמן עבר להתעסק בענייניו. הוא לא אומר לי תודה אף פעם. אני לא בטוחה שהוא בכל רואה אותי כשאנחנו מחליפים את המטבעות מיד ליד.

אבל אני אומרת לו.

למה? יוצא לי באוטומט

וזו הבעיה!!!!!!!!

אני אומרת תודה באוטומט

וזה אומר שאינפלצתי את המילה ״ תודה״

(הבהרה: ״אינפלצתי = העברתי את המילה תודה אינפלציה)

תודה זו מילה שאסור להגיד אותה באוטומט

כשאומרם אותה באוטומט אין לה שום משמעות

היא סתם רצף של אותיות שיוצאות מהפה

וגורמות לנו להרגיש בסדרים עם עצמנו

אבל

לדעתי לאנפלץ ״תודה״ זה רעיון גרוע.

במאמר מוסגר- אני אגיד שיש גם את ה״תודה״ שאנשים אומרים בפאסיב אגרסיב, כשהם הכי לא מודים והכי לא מרוצים- והם הופכים את ״תודה״ לדרך להראות את חוסר שביעות הרצון שלהם.

זה כבר בכלל עצוב

אחרי שראיתי את פרק הסדרה על יפן חשבתי לעצמי- שאולי כדאי לעשות קצת סדר פה בישראל

להוריד קצת את ה ה״אני אוהב אותך״ ולהכניס דברים נוספים

ולהרים קצת את ה״תודה״

אבל לא תודה מהסוג המאונפלץ

אלא ממש להגיד תודה

להרגיש תודה

להראות תודה

לתת לרגש ההודיה להתקיים יותר

תודה שיש לי את המצרכים האלה

תודה על איש שפתח לי את הדלת כשהייתי עם שקיות

תודה שיש כביש ומישהו עצר כדי שאעבור.. יכולתי גם ללכת עכשיו על שביל חולי ולחכות שעדר של 500 פרות ייתן לי לעבור – ולא בטוח שהם היו עוצרות בשבילי. גם אם היה לי כד של כמה ליטרים של מים ששאבתי מאיזה באר- על הראש.

זה שמדי פעם – כשאנחנו נכנסים לצרה- מגיע המטפל התורן שמזכיר לנו לעשות רשימת הודיות בלילה לפני שהולכים לישון , או בבוקר לפני שמתחילים את היום – זה סימ

ן.. שאנחנו לא עושים את זה מספיק

שאנחנו לא מבינים עד כמה ההודיה חשובה ומרפאה ואסור לאנפלץ אותה.

אסור

כמו שאסור לאנפלץ אהבה.

למדתי המון מהפרק הזה על יפן.

קיבלתי תזכורת מרגשת להסתכל שוב על החיים שלי.

לבדוק שוב את ההודיות שלי

את האהבות שלי

מקווה שתקחו גם אתם את זה לעוד סיבוב מחשבה

העולם יהנה מזה מאוד

תודה שאתם בחיים שלי

באמת