אני מלמדת אימון רגשי בכל מיני וורסיות.

בכיתות גדולות,בכיתות קטנות,באחד על אחד בהרצאות חד פעמיות ובדרך שלי – לפעמים, בין התלמידים, יושבים המטפלים.

לפעמים הם יודעים שהם מטפלים ובאים להרחיב כלים ולהעמיק לפעמים הם לא יודעים..אבל הבפנים שלהם יודע- משתוקק, כמהה, מבקש ודורש להגשים את התפקיד שלו בעולם-

והתפקיד שלי זה לגלות את זה.להרגיש את הנשמה הטיפולית ולאפשר לה לצאת לאור.

להוציא נשמה טיפולית לאור- זה כמו לעזור בלידה. זה קסום. זה מרגש עד דמעות .זה להחזיק את היד ברגעים קשים של התחבטויות ושאלות גדולות.

ואם יש דבר אחד שלמדתי – כמיילדת של נשמות טיפוליות – זה שהאדם שמחזיק את הנשמה הטיפולית תמיד מרגיש כל כך קטן מול היכולות, המתנות והתפקיד הטיפולי שלו..

תמיד… אבל תמיד… לאנשים שנושאים את הנשמות הטיפוליות יש יראה אמיתית מהתפקיד שלהם.

הם תמיד שואלים את עצמם: אני ראוי?? אני מספיק טוב??

האנשים שנושאים את הנשמות הטיפוליות תמיד יוצאים לדרך עם סימני שאלה למרות שיש להם את התשובות

ואם אתם פוגשים במקרה מישהו עם סימני קריאה תדעו.. הוא לא מטפל אמיתי. הוא איש מכירות. הוא דובר של רעיון. מטפלים אמיתיים מתקשרים בסימני שאלה.

לפעמים סימני השאלה של המטפלים בתחילת הדרך כל כך רועמים – ואם אין מי שיחזיק להם את היד – הם פשוט מוותרים.

זה גדול מדי בשביל להחזיק את זה לבד והחיים מושכים אותם חזרה למקום שהם באו ממנו.

אבל כמו בלידה- התינוק רוצה לצאת

הוא לא באמת יכול להשאר בפנים

אז פעם בכמה זמן יש שוב גל של צירים-

אם מתנגדים לו – הוא שוקט- והדחף לצאת לעולם יורד לרגע

אבל זה אף פעם לא נעלם.

זה חייב חייב חייב לצאת.

בשנים האחרונות עברו דרכי כמה וכמה נשמות טיפוליות

במשך זמן רב הסתכלתי עליהם מהצד וקיוויתי שהם יימצאו את הדרך שלהם לצאת לאור.

מתישהו- סימני השאלה שלי, הקולות הפנימיים שלי והתפקיד שלי קראו לי לראות ,להבין ולהתמסר לתפקיד שלי

אני מיילדת של מטפלים.

לפעמים זה נראה לי ענק. לפעמים אני שואלת :״ אני ראויה?״ ״אני מספיק טובה?״

אבל הנשמות הטיפוליות לא נותנות לי לוותר

הם מיילדות אותי לא פחות ממה שאני מיילדת אותן

כל מה שצריך לקרות – קורה וזה נראה כאילו הן נקרות בדרכי אבל הכאילו הזה – כנראה- זה הדבר הכי לא ״כאילו ״ שיש.

אני מסתכלת על זה מהצד ועל קבוצת המטפלים שנותנת לי להחזיק לה את היד וכל כך מעריכה.

אם אתם מבינים על מה דיברתי עכשיו אתם כנראה בדרך למצוא אותי ושאני אמצא אתכם.

זה ייראה כאילו במקרה..

אבל זה לא.