אין הרבה אנשים שלא מכירים את תסמונת ה״מה יגידו״
הפחד הזה שעוצר, גורם לדחיינות, משתיק, מכווץ, מפריע לאנשים להיות אותנטים ולהגיד את מה שיש להם. 
במאמר הזה אני אתן כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב בזיהוי של הבעיה ובייחוד את הכלים הכי חשובים לעבודה עם התסמונת.
בסוף המאמר יש גם את הדובדבן עם השאלה שתעשה לכם טויסט רציני בעבודה.

פחד ממה שאנשים אחרים חושבים הוא חוויה נפוצה שאנשים רבים עוברים.  אני קוראת לזה ״תסמונת מה יגידו״ 
אפשר לנתח את הפחד הזה מלא מעט כיווני הסתכלות, אבל בשורה התחתונה יש דבר אחד שאפשר בוודאות להגיד: תסמונת מה יגידו משפיעה בצורה משמעותית על ההתנהגות של אדם ועל החיים שלו, כולל ההחלטות שהוא  מקבל, מערכות היחסים שהוא מייצר, ביטוי הרצונות והצרכים שלו ועד הגשמת התוכניות, חזון, וחלומות 

אחד ההיבטים המורכבים של הפחד ממה שאנשים אחרים חושבים הוא שאין דרך לשלוט בדעות ובעמדות של אנשים אחרים כלפינו, וגם אם נטשנו את הרצון לשלוט בדיעות של אחרים, הרי שגם כל שאר ההתעסקות עם מה שאחרים חושבים הנה בגדר לא פחות מאשר.. קריאת מחשבות. 

תסמונת ״ מה יגידו״  הייתה שם תמיד אצל בני אדם, אבל ככל שהעולם נהיה קטן יותר ואנחנו נחשפים  ליותר ויותר אנשים, גם כאלה שאנחנו אפילו לא ממש מכירים או יודעים מה הם חושבים  וככל שלאנשים קל יותר להביע את דעתם עלינו, תסמונות מה יגידו עולה פורחת ומככבת, ולכן היא גם נושא שחוזר על עצמו  בקליניקות של אימון רגשי לעיתים קרובות. 

כמאמנת אני פוגשת את התסמונות בכל מיני צורות: 
קושי לשתף בני זוג או חברי משפחה ברצונות או צרכים מיוחדים 
קושי להביע דיעה במפגשים חברתיים 
יציאות מהארון מכל מיני סוגים 
ואצל מטפלים שאני מלווה בדרכם לביסוס קליניקה אני פוגשת גם קושי לכתוב מאמרים ולשווק עם פחד ממה יגידו אחרים ביחס למה שהם, המטפלים, כותבים. 

הקושי בעבודה עם תסמונת ה״מה יגידו״ מתחיל עוד הרבה  לפני המחשבה איך יוצאים מזה ומתחיל בזיהוי של הבעיה כי חלק מהאנשים שמגיעים לקליניקה יגידו בצורה מפורשת ״אני רוצה להגיד אבל פוחד״  אבל רוב האנשים ישמיעו הסברים שיכולים להשמע מאוד הגיוניים ללמה הם לא משמיעים את קולם וזה התפקיד שלנו, המאמנים, לזהות שמדובר בתסמונת ה״מה יגידו״.

״אמרו את זה כבר לפני אז אין צורך להגיד את זה שוב״ 
״אני אוהבת להקשיב.. טוב לי בהקשבה״ 
״אני לא רוצה להעמיס את הסיפורים שלי על אחרים״ 
״את מי זה כבר מעניין״ 

כל אלה הן רק דוגמאות לאיך אנשים מסווים את הפחד שלהם, אפילו מעצמם וזה התפקיד שלנו להקשיב בין השורות ולהבין שמדובר בנסיונות בריחה מתעתעים. 

הכלים שחשוב לעבוד איתם בהתמודדות עם תסמנות מה יגידו:

• שימו לב לרמת הביקורתיות של האדם.  כשאדם נוטה להיות ביקורתי כלפי אחרים  הוא חש כי גם האחרים ביקורתיים כלפיו. מעבר מביקורתיות לפירגון הוא מהלך קריטי בעבודה על תסמונת ״מה יגידו״. ואם החלק הזה לא ברור לכם עד הסוף, אתם מוזמנים לכתוב לי ולשאול.
  
• השלכות הן כלי חשוב בעבודה על תסמונת ״ מה יגידו״ . כל חוסר ביטחון של האדם, או חוסר אמונה בעצמו יתבטא ויושלך החוצה על אחרים.  במילים אחרות , כמעט כל מה שאחרים יגידו, זה בעצם מה שהאדם חושב על עצמו.   השלכות הן כלי חשוב בקליניקה.  כתבתי על זה פוסט פה בבלוג מוזמנים לקרוא אותו פה : http://bit.ly/3khG6Ue
  
• פירוק הכללות. מאחורי כמעט כל פחד ממה יגידו, מסתתר אדם אחד או שניים שמהתגובה שלהם חוששים יותר מכל.   כל עוד אדם מרגיש שהוא פוחד ממה ש״אחרים״ יגידו, ברבים, קשה מאוד לעשות את העבודה מול הפחד, אבל ברגע שנותנים לפחד פנים ושם אפשר לעשות עבודה איכותית.  מעבר לזה, כשפוחדים ממה 100 איש יגידו זה מרגיש שונה לגמרי מאיך שמרגיש פחד מאדם אחד.
  לא אחת כשאני מלווה את המטפלים בדרכם למחוזות השיווק אני מבקשת מהם לדייק, מהתגובה של מי בדיוק הם חוששים. 
  כמעט תמיד התשובה מתחילה ב״מכולם״ אבל בהובלה טובה אנחנו מגלים שיש קולגה אחד או שנים שדווקא הדיעה שלהם נחשבת יותר. 
  לעיתים קרובות אני מגלה שהתלמידים שלי הכי חוששים מהתגובה שלי. וזו הזדמנות טובה בשבילי להזכיר להם שלא משנה מה הם יפרסמו , אני אפרגן להם על הניסיון והלמידה שהם מוכנים לעשות כדי לקדם את החזון שלהם. 

• ביטול קריאת מחשבות.    תסמונת ״מה יגידו״ אפשרית רק בזכות המח המתעתע שלנו שגורם לנו לחשוב שאנחנו יכולים לדעת, בוודאות, מה יעבור בתוך מח של אחרים. אבל.. אנחנו לא. 
  
• לעיתים בעבודה על ״תסמונת מה יגידו״ יש צורך לחזור אחורה בציר זמן לארוע מהעבר שבו האדם קיבל משוב  כואב על שיתוף דיעה או רעיון. חוויות של דחיה, בושה או השפלה  בילדות יכולים לגרור אחריהם פחד משמעותי מאוד שנראה כמו פחד ממה יגידו, אבל הוא בעצם לא מתייחס למה אחרים יגידו אלא לפחד העצום לשחזר את חוויה הבושה ולכן יש צורך לחזור לארוע מסוים או ארועים כדי לעבד אותן בצורה טובה יותר.
  
• הנקודה האחרונה שאכתוב עליה במאמר הזה עוברת דרך הנחת היסוד שטוענת שהאנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית. 
  מכירים  את המצב הזה שפצעון אחד קטן בפנים יכול לגרום לנו להרגיש מכוערים כי כל תשומת הלב שלנו שמופנית אליו, גורמת לו להראות גדול יותר ומתוך כך ברור לנו שכשנכנס לחדר זה יהיה הדבר היחיד שאחרים יראו?    כך גם בתסמונת ״מה יגידו״. כשאנחנו  מפוקסים באחת החולשות שלנו, אנחנו מגדילים את הנוכחות שלה, ומרגישים שהחולשה היא הדבר היחיד שיפגוש את הנוכחים האחרים.  

יש עוד לא מעט כלים שיכולים להיכנס לפעולה בעבודה על תסמונת מה יגידו, סיכמתי במאמר הזה רק חלק מהם  ואני אשמח לתת לכם את שאלת הסיכום שלי כשאני מלווה אנשים, וגם את עצמי כשאני נתקלת במצב של ״מה יגידו״.
זו שאלה, שכשהיא מגיעה בזמן הנכון, בשילוב הכלים הנכונים יכולה לייצר מהפך משמעותי ולהוציא את האדם  להשמיע את קולו בהסכמה והשלמה טובה  והשאלה היא:
״האם אני רוצה לתת לדעתו של איקס, לנהל את החיים שלי?״
  ושאלה נוספת : ״ אם איקס באמת  יחשוב עלי את כל הדברים הנוראים שאני מתארת לעצמי שהוא יחשוב, האם ראוי שאני אמשיך להעניק לו מקום כל כך משמעותי בחיים שלי?״  

אני מקווה שהמאמר נתן לכם כיווני מחשבה מעניינים, אם יש לכם שאלות אני תמיד שמחה לשמע ולענות ואם המאמר תרם לכם אני אשמח את תשתפו אותי. 
אם תרצו לקבל ממני תכנים נוספים,אתם מוזמנים להרשם פה למטה וכל תוכן חדש שיעלה יישלח אליכם.