כל אחד יודע להגיד שאין דבר כזה מושלם
אבל העניין הזה הוא באמת אחד הדברים שהם הכי לא walk the talk של מטפלים ומאמנים שמובילים אנשים בדרך ללחיות עם הלא מושלם שלהם.
כי עדיין יש הרבה מטפלים שנתקעים. לא יוצאים לדרך. או יוצאים לדרך והם בפוקוס על מה שלא, מבקרים ושופטים את עצמם ואת התוצאות שלהם, עולים על המסלול ויורדים ממנו, מתחיל ומפסיקים.
ומה כל אלה אם לא הוכחות של נסיונות לעשות מושלם, או חוסר יכולת לשאת את זה שדברים יצאו לא מושלמים?
כל ההיתקעויות, ההימנעויות, והזיפזופים הם הוכחה חד משמעית לזה שיש עוד על מה לעבוד.
ואני לא מתכוונת לזה שאפשר לכתוב פוסט טוב יותר, או לשפר מיומנות בקליניקה,
אלא על זה שיש לנו עוד מה להתאמן במסר הזה של ״אין מושלם״ ולא להסתפק להיות מאלה שאומרים כן אני יודע..אבל לא עושה.
בפרק חדש אני משתפת במחשבות הכמוסות שלי שהזינו את הפרפקציוניזם, ובחלק מהכלים שלי ליציאה ממושלם ולמעבר ללמידה.
פרק מהפודקאסט למטפלים שלדעתי יכול להועיל לכל אדם.
בפרק אני מדברת על סט אימוני שעוזר לי לעבור ממצב של ״מושלם״ למצב של למידה- הנה הלינק להורדה תוכלו להשתמש בו עבורכם ועבור אנשים שאתם מלווים בקליניקה.
