אחת הטעויות שבני אדם עושים כשהם רוצים לנטוע או לבסס ערך עצמי היא להתבסס על מחמאות.
אני זוכרת את עצמי כאמא צעירה מפרגנת לילד שלי בלי סוף מתוך מחשבה שאם אני רק אגיד לו כמה הוא חכם יפה ונהדר הוא יגדל להיות אדם בעל ערך עצמי.
אם אני אשים פוקוס על כל הצלחה, קטנה גדולה אני אלמד אותו לראות עד כמה הוא מוצלח ומצליח ובייחוד אם אני ארגיל אותו לא לפספס את ההצלחות היומיומות הקטנות של החיים.
בעצם גם אני גודלתי ככה. ואני מניחה שבמידה כזו או אחרת גם אתם.
ההורים שלי זיהו את התכונות החזקות שלי וסיפרו לי עליהן בהזדמנויות שונות.
כמה את מוכשרת. כמה את חכמה. איזה יופי את מציירת. כמה את יפה.
יוסי טוב בכדורגל
איתן טוב במדעים
עומר מעולה בערבית
ויש גם את אלה שהם טובים בהמון. אנשים כאלה שכבר מהתחלת הדרך מזהים שהם ממש ממש מבריקים.
והם גם אלה שלימדו אותי במהלך הדרך כשאני מלווה אותם בקליניקה, שמחמאות והצלחות אין להם שום קשר לערך עצמי.
אולי אפילו להיפך.
לאורך השנים שבהן אני מלווה אנשים בקליניקה יצא לי ללוות אנשים מאוד מוכשרים. כאלה שהגיעו לעמדה בכירה בצבא, עורכי דין שהתקדמו מהר בסולם התפקידים, מקימי חברות סטרטאפ יחודיות, מנהלים של פרוייקטים בסדר גודל משמעותי, מה שנקרא החברה נתנה להם את הגושפנקא להיותם מאוד מאוד… ועדיין כשהם הגיעו לקליניקה מצאנו ערך עצמי לא מבוסס.
כל הזמן מסתובב שם פחד כזה שתיכף יגיע הפרוייקט או האתגר שיוכיח שהם לא בדיוק מה שאחרים חושבים, שהאמת האמיתית לגבי רמת המוכשרות שלהם תיכף תצא לאור.
אני רוצה להבדיל ערך עצמי נמוך מערך עצמי לא מבוסס.
ערך עצמי נמוך זה מצב שבו אדם חש שהערך שלו נמוך- אם נסתכל על זה בצורה קצת קרה, כנראה שאדם חש עצמו ״לא שווה״ או ״ שווה פחות״ משאר האנשים שנמצאים סביבו. מעריך את עצמו נמוך.
ערך עצמי נמוך יכול להיות מאוד מבוסס. כלומר לאדם יש בהירות משמעותית לגבי תחושת הערך שלו. ברור לו שהוא שווה פחות.
ופה אני רוצה להגיד שהמילה ״מבוסס״ לא מתייחסת לכך שהערך הנמוך מבוסס על האמת, או על המציאות. אלא ״ מבוסס״ בהקשר שהוא יציב.
ערך עצמי לא מבוסס, בהקשר של הכתבה הזו, הוא מצב שבו אתה ״ יודע״ שאתה משהו משהו. אנשים אומרים לך את כל הזמן, סיטואציות בחיים מראות שאתה משהו משהו, אתה מגיע להצלחות ותפקידים משמעותיים אבל… אתה לא מרגיש ככה.
יש פער גדול בין מה שקורה בחוץ ובין הידיעה של אדם את הערך שלו ובין ההרגשה הפנימית שלו את הערך שלו.
ובהקשר הזה הערך העצמי לא מבוסס, כלומר, ארוע קטן של חוסר הצלחה, חוסר עמידה בציפיות מערערות בצורה משמעותית את תחושת הערך. ככה זה , שהערך העצמי- נמצא אבל אינו מבוסס. הוא מתערער. מהר.
למען האמת הוא לא מתערער מהר.. אבל זה רק כי האדם שהערך העצמי שלא לא מבוסס עובד קשה בלקיים את הערך העצמי
הוא חייב להצליח. חייב להוכיח. חייב להיות הכי טוב.
לפעמים מהצד זה נראה כאילו יש שם מוטיבציה מאוד גדולה להצלחה אבל..לפעמים כשמביטים פנימה רואים שהמוטיבציה הזו להצלחה היא בעצם רצון גדול מאוד לא לפגוש אי הצלחה.
האמת היא.. שאני מכירה את הענין הזה מגוף ראשון. אני יכולה להגיד שלרוב הדברים הגדולים שהגעתי בחיים הגעתי כי הייתי עסקוה בלהוכיח. בלנסות לשמר ולקיים את הערך. אז, לא ידעתי לתקשר את הדברים כמו שאני מבינה אותם היום.
אז רק ידעתי שכשיש לי אתגר גדול בחיים זה מלווה בסטרס. בפחד לא להצליח. לא לעמוד בציפיות.
מה שאז ידעתי, וזה גם מה שאני שומעת מאנשים היום בקליניקה זה שאין אופציה לא להצליח. האפשרות הזאת פשוט לא הייתה אפשרית. המון לחץ. המון.
אני יכולה לדבר עוד הרבה על המוטיבציה הזו להוכיח מאיפה זה בא ולאן זה הולך, אבל נחזור לנושא של היום. ערך עצמי.
ככל שאני מעמיקה בנושא הזה יותר ויותר אני מוצאת שמה שמבסס את הערך העצמי שלי אלה לא ההצלחות, אלא היכולת שלי להתמודד עם כשלונות. ככל שאני מתמודדת טוב יותר עם כשלונות תחושת הערך שלי עולה. ככל שאני מרשה לעצמי להתנסות, לטעות, ליפול לתקן ככה אני מאמינה בעצמי בצורה מבוססת יותר.
בגדול, אומרים שאנשים לומדים מטעויות הרבה יותר מאשר מהצלחות.
אני אגדיל ואוסיף שתחושת הערך העצמי מתבססת בצורה טובה יותר כשאדם מנהל טוב יותר את אי ההצלחות שלו.
וגם על הנושא הזה אני יכולה לדבר בלי סוף. חפשו כתבות נוספות בנושא בבלוג שלי.
אם נחזור לתחושת הערך העצמי, אם אנחנו רוצים לבסס תחושת ערך עצמי גבוהה הדבר הראשון שאנחנו נדרשים להיות מיומנים בו זו- חמלה.
אם תפתחו הגדרות מילוניות תקבלו סוגים שונים של התייחסות לחמלה. בכתבה הזו אני אתן לכם את נקודת ההסתכלות שלי.
חמלה זה הרגש שמתעורר בי כשאני מוכנה לראות שהאדם שמולי (או אני) הוא שלם. כלומר הוא גם יפה וגם מכוער. הוא גם חכם וגם טיפש. הוא גם נדיב וגם קמצן. חמלה מתעוררת כשאני מרשה לכל החלקים להתקיים.
היא יוצאת מנקודת הנחה שכל החלקים הטובים יותר והטובים פחות נמצאים שם. ושכל תהליך של התפתחות מתחיל בקבלה שהחלק הזה,גם אם הוא פחות יפה או מוצלח, קיים בי.
כשאני מסבירה את ״חמלה״ אני משתמשת גם במונח ״קבלה״
קבלה של החלקים הפחות יפים שלי לא אומר שאני לא יכולה לשפר. אבל תהליך חומל מתחיל מלראות אותי כשלמה כמו שאני קודם כל.
אני אומרת את זה כי רוב תהליכי ההתפתחות והשינוי נתקעים כשאדם לא מוכן לקבל את החלקים השונים שלו. כשהוא מתכחש להם. כשהוא מנסה לחיות חיים שלמים בלי לראות את המקומות שבהם הוא פחות חכם, מוכשר, יפה..
תהליך טוב של ירידה במשקל לא יוכל להתקיים מתוך שנאה אלא רק מחמלה שמאפשרת הקשבה
תהליך טוב של התמודדות עם כעסים לא יכול להתקיים כשאני שונאת את הכעס שלי. או את עצמי כשאני כועסת. אלא רק כשאני בחמלה לחלקים בי שמייתרים כעס ובתקשורת אמיתית וטובה איתם.
תהליך של הצבת גבולות לא יכול להתקיים מתוך תחושת כישלון והקטנה של עצמי, אלא רק מחמלה על הקושי שקיים בי והבנה של מה הדבר שכדאי לחזק כדי להתחזק.
כשאדם לא מיומן ב״חמלה״, בלחמול את עצמו, נפגע הביסוס של תחושת הערך העצמי.
כשאדם לא מוכן לראות את החלקים ה״פחות״ שלו, משהו בו עדיין יודע שהם קיימים. משהו פנימי בו עדיין מרגיש שהם שם, והוא עושה הכל כדי שהחלקים האלה לא יעלו ויבואו לידי ביטוי ו.. הנה לכם פגיעה בתחושת הערך העצמי עם צורך קבוע בלהוכיח.
כשאני עובדת עם אדם כדי לבסס את תחושת הערך העצמי אני עוברת קודם כל דרך קיום או שיפור מיומנות החמלה
ככה אני עושה את זה:
קודם כל אני מסבירה את כל מה שהסברתי בכתבה הזו. בהירות מביאה לשקט. כשאדם מבין למה הוא מרגיש כמו שהוא מרגיש , ולמה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג, נפתחת שם אנרגיה חדשה לשינוי.
ואז מתחיל אימון במטרה להנכיח את החמלה בחיים. זה תרגיל שחוזרים עליו שוב ושוב, עד שהחמלה הופכת לטבע שני.
הטריגר, הזמן שבו אני יודעת שהגיע הזמן להתאמן על חמלה, הוא כשאני מרגישה את ההלקאה העצמית על צורותיה השונות. כל אדם יודע איך הלקאה עצמית מתקיימת בתוכו.
הלקאה עצמית היא הסימן הטוב ביותר והמוכר ביותר להתחלת האימון.
- לוקחים כמה שניות להקדיש לנשימה. רק לנשימה. מתרכזם בגוף שלי. הנושם כרגע.
- נותנים מקום לארוע הלא נעים שקרה עכשיו. נכשלתי במשהו. איכזבתי. חשתי בושה או אשמה כלפי עצמי. לכמה רגעים לא מדחיקים ולא מרחיקים את הארוע, אלא מכבדים אותו ונותנים לו מקום.
- שמים לב למחשבות שעולות בהקשר לארוע: ״ אני כישלון״ ״ אני כל כך גרועה״ ״ אני אף פעם לא מצליחה״
- שמים לב לתחושות הגופניות הלא נעימות שמתקיימות בי כרגע
- להגיד לעצמי אמירות שמקדמות תחושה של ״שלם״ של ״ קבלה: ״ זה בסדר להרגיש ככה כרגע״. ״ מותר לי להרגיש רע״. ״ אלא רק המחשבות שלי כרגע , שעולות״. ״ מותר לי להיות הכל״
- להחזיר את הקשב לנשימה שמשתנה עם האמירות החדשות. אני אוהבת בשלב הזה לתת לעצמי חיבוק פנימי. לתת לעצמי חום ולשלוח אלי אהבה. מותר לי לקבל אהבה גם כשאני לא משהו״ אולי דווקא אז אני הכי הרבה צריכה את זה. ( זה השיעור על אהבה ללא תנאי.. נדבר על זה בפעם אחרת.
אחרי שעירסלתי את עצמי בחמלה, אם אני רוצה, אני יכולה לעבור לשלב שבו אני בודקת מה אני רוצה לשפר, במה אני רוצה להיות מיומנת יותר, מה אני רוצה לחזק כדי שבפעם הבאה אני אוכל לקבל תוצאות אחרות.
אבל רק עם חמלה הדברים זזים.
חמלה היא דלק ירוק מאוד.
אם אתם רוצים לבסס ערך עצמי אצלכם או אצל אנשים שאתם אוהבים תתרגלו חמלה. תתרגלו את הקבלה החשובה הזו של כל החלקים שלכם.
אני מאחלת לכם בהנאה באימון הזה
ואני פה אם תרצו לשתף אותי במחשבות שעלו לכם בעקבות הכתבה. הכנתי לכם פה קובץ להדפסה של תהליך האימון לחמלה.
לחצו פה להורדה
